מקדש המלכים ומקדש המים

חמישי, 24 במאי

(יונתן)

ווילי הנהג המליץ על שני מקדשים מעניינים בסביבה. תחילה, "מקדש המלכים" החצוב בסלע. כמו בכל מקדש, בכניסה מלבישים לנו "סרונג" - מין בד שקשור מהמותן ומכסה את הרגליים. 

בדרך - שדות אורז, והרבה רוכלים שמוכרים אומנות במחירים מגוכחים. שלמה ויותם קנו "קמעות" (שרשראות) במקום אלו ששכחנו בניו זילנד, ואני קניתי אגוז קוקוס מגולף (ביד כמובן – ראינו אותו מגלף).

המקדש עצמו לצד הנחל, חצוב בסלע. שונה משאר המקדשים שראינו. עתיק יותר, ופחות מצועצע. 

לצד המקדש, עץ ענק עם המון שורשי אוויר; ממש ווילון.

המקדש השני – מקדש מים, שנבנה מסביב לנביעה גדולה. אנשים באים ונכנסים למים – עם בגדים - ועוברים דרך שורה של מעין צינורות רחצה. בכל אחד משתחווים. הרוב שראינו מערביים, אבל גם מקומיים. 

המקדש גדול ונעים, עם הרבה פסלים, חצרות ומזבחות.

סיימנו את היום באתר שדות אורז.  האמת היא – בבאלי לא צריך "אתר שדות אורז".  יש שדות אורז יפים בכל מקום. "אתר שדות האורז" הפך להיות קצת דיסנילנד של שדות אורז; המון תיירים, כל מיני גימיקים (בעיקר נדנדות ענק), ותשלום (פעוט) במעבר מחלקה של משפחה אחת לשניה.  בכל אופן, היה נחמד. עוד יותר – המסעדה הצמחונית שליד – wraps צמחוניים שאפילו יותם אהב.  וטרמיסו הכי טעים שאכלתי – טבעוני לגמרי.   

כשחזרנו הלדים בילו בבריכה ודנה ואני ישבנו על המרפסת.  הג'ונגל ושדות האורז פרוסים לפנינו.