Amed , באלי

חמישי, שישי, שבת, ראשון, 17-20 במאי

(דנה)

הגענו לבאלי ביום חמישי בערב אחרי 2 טיסות עם עצירה בבריזביין באוסטרליה. נחתנו ב Denpasar שם חיכה לנו מי שיארח אותנו כאן במלון ב Amed. נניג׳ה (את הג׳ה כמעט ולא מבטאים). דנפסר עיר גדולה ומאובקת, אבל נראית מאוד אסייתית והילדים מיד גילו עניין במקדשים ובפסלים ברחובות. נסענו יותר משלוש שעות. החשיך ונסענו בכבישים בינעירוניים צרים ומפותלים. לכל אורך הכביש היו דוכנים קטנים מוארים במנורה אחת קטנה. הגענו מותשים. המכונית עצרה פתאום לצד הכביש ומיד קמו לקראתנו כמה גברים שישבו וחיכו לבואנו ועזרו לנו להכניס את התיקים. נכנסנו לחצר וממנה לבית מרווח שרוב קירותיו למעשה פתוחים החוצה. לעיתים יש שבכות, לעיתים דלתות זכוכית גבוהות שניתן לסגור. היה חם בחוץ והתחושה בבית היתה מאוד מאווררת. קיבלה את פנינו בת דודתו של נינג׳ה ששמה קומד ( לא מבטאים כמעט את ה ד). היא תדאג לכל צרכינו כאן. היה סיור בבית:למטה סלון עם פינת אוכל, ספה עמוקה מאוד, 2 כורסאות הכל מעץ תיק עשוי בטוב טעם, מטבח, וחדר שינה עם מיטה זוגית. קומה שניה: 2 חדרי שינה. אחד עם מיטה זוגית ואחד עם 2 מיטות ברוחב של אדם וחצי. כל המיטות עם כילות. חדר אחד ללא מזגן כי הוא פונה לים בקומה שניה עם מרפסת רחבת ידיים. לכל החדרים חדרי שירותים עם מקלחת שפתוחה לאויר הפתוח מלמעלה ומחופה בעצי במבוק ועצים שונים אחרים. 







איזה כיף!! איזה שינוי מהקראוון בניו זילנד!! 

הוחלט שהילדים למעלה ואנו למטה. ישבנו לאכול: spring rolls, אורז ,קארי ירקות עם טופו, סיטן וטמפה,תפוחי אדמה מגורדים ומטוגנים בשמן עמוק, ביצים קשות חומות מאוד ורוטב בוטנים. לקינוח פירות חתוכים. קבענו תפריט לארוחת הבוקר , תכנית למחר והלכנו לישון בשמחה. 

כשעה לפני ארוחת בוקר באים לפתוח ולנקות את החצר (עם בריכה, פינות ישיבה שונות...) 








מכינים לנו ארוחת בוקר, ובמשך היום רוב הזמן מישהו נמצא איכשהו בסביבה... אם נרצה, מכינים ארוחת צהריים וערב בתשלום נוסף. 

ארוחת בוקר ראשונה: פנקייקס ירוקים ממולאים בבנות עם קוקס מגורר ורוטב דקלים (קצת יותר עדין מסילן) הצבע הירוק בא מעלה שצומח בגינה שכותשים אותו. 



כשצריך קוקוס, מטפס אחד הבחורים יחף על העץ וחותך אגוז שנופל בחבטה. שכחתי לציין. הדלת האחורית בגינה יוצאת הישר לחוף הים. 



ושם עשינו סנורקל. מספיק להתרחק כ-3 מטרים עד שמתחילים לראות את הדגים הראשונים הצבעוניים. עוד קצת וכבר רואים שונית אלמוגים צבעוניים ומגוון דגים שונים ומשונים. יותם קורא לזה ״ממלכת הדגים ״ ונשאר במים ממש שעות ומסתכל. היו שם דגים קסומים. בשאר הזמן יותם ושלמה כל הזמן בבריכה, וגפן מוצאת את האיזון בין לשחק איתם במים ולשבת במרפסת ולקרוא ספר. 





ביום שישי נסענו עם נינג׳ה וראינו מקדש בודהיסטי עם הרבה מדרגות.





אחריו ראינו ארמון מים ששימש את מלך באלי בעבר בעונה החמה- מאוד אסתטי ויפה וניכר שבנוי לשעשע את המלך עם בריכות שונות, פסלים , מזרקות, גשרים ובריכות עם אבני דריכה. 









לאחר מכן נסענו לגן תבלינים עם הסבר קצר וטעימות של תה וקפה וחזרנו הביתה. בדרך עברנו בכפרים עם הרבה מקדשים בדרך. לכל כפר יש לפחות מוקדש אחד וגם בבתים יש מקדשים ואנשים ברחוב מוכרים ומכינים קישוטים ותוצרים שונים לצרכים דתיים . הנהג שלנו הוא נינג׳ה. אמנם הדרך באור היום נראית שונה ויפה בהרבה מבלילה, ועדיין הכבישים צרים, הנהיגה יותר אימפולסיבית. יונתן אומר שהוא מעדיף לנהוג בקראוון בניו זילנד במרכב בבאלי. 

בילינו את שבת ושבועות בנעימים. קראנו את מגילת רות וכו׳. הגוף שלי מרגיש מחלים מהרטיבות והקרירות בניו זילנד, אם כי מתחיל גם לאכול הרבה מדי. אנחנו אוכלים רק אוכל מבושל ואוכלים פירות טריים על מנת להמנע ממקרי בטן לא נעימים. הילדים עומדים בזה בגבורה. יותם ראוי לציון שאינו אוכל הרבה אך לא מתלונן. הלב שלי מתכווץ.... 

על המארחים: המקום שייך כנראה למישהו הקליפורנית ונינג׳ה מתפעל. איש עם חיוך רחב שכשהוא לא נוהג, לובש "סרוג"  (מן צעיף גדול עוטף את אזור המכנסיים) ומטפחת מסורתית לראשו. כולם פה יחסית נמוכים. ביום שישי הוא התנצל מאוד וביקש שניקח את ביתו טרמפ מבית הספר שתפגוש את גפן. כמובן שהסכמנו. עלתה נערה שנראתה צעירה מגפן, למרות שמבוגרת ממנה ב 3 שנים. גפן חשבה שהיא נבהלה כשראתה את הקוביות על שיניה של גפן... אשתו של נינג׳ה חייכנית אף היא. רואים אותה בבקרים מביאה מנחות עם קטורת לפסלי האלילים - פרחים בסלסילות נצרים קלועות קטנות והיא מזה עליהם מים. קומד- מסתבר שהיא נשואה עם ילדם בת 4 חודשים! גרה במרחק 5 דק׳ רכיבה על אופנוע ומבלה פה שעות כל יום לדאוג לבית ולארוחות. ניקיון - הגינה עוברת טיטוא כמה פעמים ביום והשקיה. הבית עובר ניקיון של הרצפה יותר מפעם ביום, עם כל פירור מופיעים טורים ארוכים ורחבים של נמלים קטנות. הבריכה מתמלאת בפרחי פראנגיפני ובוגויליה והילדים שוחים בהם. וברקע: רעש הגלים של הים. 



שכחתי לציין שאנו למרגלות הר הגעש agung שעדיין פעיל ולעיתים מוציא עשן. אנחנו מסתכלים ותוהים אם אנו רואים עננים או עשן שיוצא... 



המדריך במקדש שאל אם לא מפחיד לחיות בישראל ויונתן ענה בשאלה אם לא מפחיד לחיות למרגלות הר געש... 



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה