עשן מהאדמה

יום ראשון, 6 במאי

(כולם)

יצאנו מWhakapapa  במזג אוויר גשום (שבגללו לא עשינו את מסלול  ה Tongariro alpine crossing  המפורסם).  נסענו לאזור אגם Taupo. נכנסנו למוזיאון העיר Taupo שבו יש מוצגים על התרבות המאורית, ועל הרי הגעש. היה שם מוצג של בית כינוס מאורי, ומשחק קצב מאורי - עם מקלות מעץ. במוזיאון גם היה סירה מאורית ארוכה ממש.  היה שם גם מודל קטן של תחנה לפריקת רכבות. ליד המוזיאון היו מלא עצי שלכת בצבעים חזקים.

מהמוזיאון נסענו למפל Huka שיכול למלא 5 בריכות אולימפיות בדקה. הצבע של המים היה תכלת חזק, והמון קצף.

אכלנו ארוחת צהריים מהירה כדי להגיע בזמן לפתיחת הסכר ב Aratiatia. הגענו כחמש דקות לפני השעה 2, וחיכינו לשעה 2 שבה הסכר עומד להיפתח. עמדנו וראינו מקום שהוא כביכול נחל יבש - בגלל הסכר. כשהגיעה השעה 2 נפתח חריץ לא גדול במיוחד בסכר והתחילו לזרום מים. בשלוש הדקות הראשונות לא ראינו מים בנחל, אלא בריכה מעל הנחל שמתחילה להתמלא, עד שהבריכה התמלאה ונשפכה והנחל התמלא במים שוצפים. זו היתה הזדמנות לראות איך הנחל נראה ללא המים.

משם המשכנו לגולת הכותרת של היום – Crates of the moon - איזור גיאו-תרמי, עם אדים מהאדמה ובוץ מבעבע,המון אדים. המקום היה נראה כמו הרי געש קטנים. עמדנו מעל מכתש עם בריכות בוץ מבעבעות והרבה אדים מסביב. הלכנו על שביל מוגבה (כי האדמה חמה –  גם כשמקרבים את היד ובמיוחד כשנוגעים) . האדמה מכוסה בצמחים ירוקים (שרכים ושיחים שונים) שחיים מהלחות של האדים. כשהלכנו במסלול ממש הרגשנו והרחנו מסביב את האדים וראינו אותם לידנו יוצאים מכל מיני חורים גדולים וקטנים באדמה.  זה היה נראה כמו בסרטי אקשן.

ופנורמה:

המאורים היו מכניסים סלים קלועים עם אוכל בתוכם וכך היו מבשלים.

הלילה אנחנו חונים ליד אגם (זה קורה כמעט כל לילה), אגם ענק (הכי גדול בניו זילנד). הפוסט הזה נכתב לקולות גלי האגם המתנפצים.

(מציירים ולומדים ב"סלון" של הקרוואן:)